פסק-דין בתיק ע"א 10069-03-11

א.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) מיום 30.1.11 בתיק אזרחי 3264/08 לפיו נדחתה תביעתם של המערערים כנגד המשיבים לפיצויי נזיקין בגין נזקים שנגרמו למערערים ו/או מי מהם, עקב המעשים ו/או המחדלים שמייחסים המערערים למשיבים או מי מהם, וזאת, לטענתם, במהלך מעקב ההיריון, וכן בלידתו של המערער מס' 1, שהוא בנם של המערערים מס' 2 ומס' 3.

ב.         המערער מס' 1 נולד בתאריך 21.2.1985, בבית החולים הצרפתי נצרת (המשיב מס' 2). היתה זו לידתה השניה של אמו, המערערת מס' 2. הרופא המיילד היה המשיב מס' 4.

מעקב ההיריון של המערערת מס' 2 (להלן: "המערערת") בוצע בתחנה לטיפול באם ובילד בכפר מגאר (להלן: "התחנה"), כשהאחראית על התחנה היא המשיבה מס' 1 (מדינת ישראל).

ג.          כעולה מכרטיס מעקב ההיריון בתחנה נבדקה המערערת ביום 4.11.84 בשבוע 21 להריונה על ידי אחות התחנה שתיעדה את העבר המיילדותי, ביצעה את הבדיקות השגרתיות, הפנתה לביצוע בדיקות דם, נתנה הסבר לגבי כלכלה, וקבעה למערערת תור לבדיקת רופא ליום 21.11.84. במועד זה, בהיות המערערת בשבוע 23 להריונה, היא נבדקה על-ידי רופא התחנה, וכן הופנתה לבדיקת אולטרא-סאונד בה אובחן העובר במצג עכוז, נשמע דופק, והמערערת הופנתה לבדיקת שתן ותרבית.

ביום 20.1.85, בהיות המערערת בשבוע 32, היא נבדקה על ידי אחות התחנה בבדיקה שיגרתית, והאחות הזמינה בדיקת אולטרא-סאונד נוספת ליום 4.2.85. היא גם ציינה שהבדיקות תקינות, יש תנועות עובר, והיא הזמינה תור לבדיקת רופא לתאריך 25.1.85, ואכן במועד זה, בהיות המערערת בשבוע 33, היא נבדקה, נמצאה במצב טוב, עובר במצג עכוז, והדופק נשמע.

ד.         ביום 25.2.85 שעה 08:00 התקבלה המערערת לחדר הלידה בבית החולים הצרפתי בנצרת, כשהיא בשבוע 37 להריונה, בפתיחה מלאה, והחלק המתקדם היה ב- S+2.

הלידה הסתיימה בזמן קצר ביותר, שאינו עולה על 30 דקות לכל היותר. המערער מס' 1 נולד בלידת עכוז שבוצעה באופן נרתיקי, במשקל 3,200 גרם, כשציוני האפגר הראשונים שלו היו אמנם נמוכים (2,3), אך השתפרו תוך זמן קצר ל-8.

עוד ביום הלידה התברר שהמערער מס' 1 סובל משיתוק על שם "ארב" ביד ימין ומכאן תביעת הנזיקין שהוגשה על-ידו ועל-ידי הוריו, ומסכת הראיות בשלמותה נפרשה בפני בית משפט קמא.

ה.         המערערים התבססו על חוות דעתו של הגניקולוג פרופ' מרדכי שרף, ואילו המשיבה מס' 1 התבססה על חוות דעתו של הגניקולוג פרופ' אוהל גונן, המשיבים מס' 2 עד מס' 5 התבססו על חוות דעתו של הגניקולוג פרופ' אליעזר שלו.

בנוסף גם העיד בפני בית משפט קמא המשיב מס' 4, ד"ר תאופיק נסייר, אחות תחנת טיפת חלב במגאר גב' עוטרה אבו סלאח, וכן ד"ר חיים דר שהוא הרופא הנפתי של קופת חולים. כל אלה העידו בפני בית משפט קמא, זאת כמובן בנוסף לעדותם של שלושת המערערים.

במהלך שמיעת הראיות, ואף לאחריהן, גם הוגשו מסמכים רבים לעיון.

באשר לנכות האורתופדית של המערער מס' 1 הוגשו חוות הדעת מטעם הצדדים שוויתרו על חקירת נותני חוות הדעת בתחום האורתופדי.

ו.          לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם בפני בית משפט קמא ניתן פסק הדין בו נקבע שדין התביעה להידחות, הגם שבית המשפט שוכנע כי המערער מס' 1 (להלן: "המערער") ניזוק בלידתו ואולם, כך סבר בית משפט קמא, לא הוכח שרופאי בית החולים התרשלו משבחרו ליילד את המערער בלידה נרתיקית. אף לא הוכח, לפי עמדת בית משפט קמא, במידה הנדרשת, כי הנזק שנגרם למערער נגרם במהלך לידתו בשל חילוצו.

עוד סבר בית המשפט שקיימים רישומים מספקים ומתאימים שאינם תומכים בגירסת המערערים, וכן קיימת עדותו של הרופא המיילד (המשיב מס' 3) שלא נסתרה.

ז.          באשר לחוות דעת פרופ' מ. שרף מטעם המערערים, ציין בית משפט קמא, שזו מבוססת על השערות בלבד ועל ההנחה שקיום נזק של שיתוק על שם "ארב" מחייב את ההנחה שהנזק נגרם מאופן חילוץ היילוד בלידתו.

דא עקא, בית משפט קמא סבר שהשערה זו של פרופ' שרף נסתרה בעדויות שהובאו בפני בית המשפט, ואף לא נתמכה בעדות פרופ' שרף עצמו. גם מהירות הלידה ואופן התנהלותה, כמו גם מועד זיהוי המום, סותרים לדעת בית משפט קמא את טענתו של פרופ' שרף.

גם לא נסתרו האפשרויות האחרות שאפשר וגרמו למום ממנו סובל המערער, ושהועלו על-ידי העדויות שמטעם המשיבים בפני בית המשפט.

ח.         בית משפט קמא קמא הוסיף וקבע כי לא הוכח במידה הנדרשת שהטיפול בתחנה במסגרת מעקב ההיריון היה לקוי, וזאת בהתחשב במידע הרפואי הידוע במועד הרלוונטי ובנהלים הקיימים. גם לא הוכח שקיים קשר סיבתי בין מחדלים נטענים בגיליון מעקב ההיריון, והעובדה כי נגרם נזק למערער בלידתו.

בית משפט קמא גם קבע כי הטענות העובדתיות של המערערים באשר להסברים לקויים או חסרים, שנמסרו למערערת במהלך מעקב ההיריון או במהלך שהותה בבית החולים - לא הוכחו.